priligy nps

יוסי 050-5342196

מה עושה ריטלין למוח? | פוקוס-רפואה משלימה

Uncategorized, הפרעות קשב וריכוז (ADHD) והיפראקטביות, פורמולות סיניות מדור מתקדם, רפואה משלימה הוספת תגובה

הרפואה המערבית מזהה בתסמונת הפרעות קשב וריכוז, הפרעה בנויירוטרנסמיטור החשוב ביותר המעורב –דופמין.

הנויירוטרנסמיטור הינו "מעביר עצבי" המעביר את האימפולסים במוח.

כנראה גם השילוב בין המוליכים העצביים: סרוטונין ונוראדרנלין בכל המנגנון הזה הוא שיוצר את התסמונת של adhd או add

קיימת השארה שיש שונות בתפקוד המוח בין הסוגים: adhd, add, adhd+cd
Adhdהפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות.
Addהפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות.
adhd+cdהפרעות קשב וריכוז עם היפראקטיביות והפרעת התנהגות.

הפגיעה בחלק הקדמי של המוח ובגרעיני הבסיס.הפגיעה בהפרעות קשב וריכוז בחלק הקדמי של המוח ובגרעיני הבסיס. אם ניכנס לתוך נוירון (תא עצב אחד) נראה שלפוחיות. בקצה העצב מצטבר חומר הדופמין (מוליך עצבי) ולפי גירוי עצבי הוא אמור להשתחרר. ההשארה שכאן, בשחרור טרנסמיטר הדופמין יש בעיה ואין רצף אחיד בסיגנל.

אם ניכנס לתוך נוירון (תא עצב אחד) נראה שלפוחיות. בקצה העצב מצטבר חומר |  מוליך עצבי- דופמין
ולפי גירוי עצבי הוא אמור להשתחרר. ההשארה שכאן, בשחרור טרנסמיטר הדופמין יש בעיה.

הטיפולים המכוונים בדיוק להפרעה הזו:
תרופות הסטימולנטיםמעוררים) משפיעים באופן חד משמעי על הפעילות הביוכימית במוח.
תרופות המעוררות הפועלות כמו סם (נגזרת של הקוקאין. מבנה מולקולרי דומה ושניהם פועלים כממריצים).

מנגנון הפעולה שלהם הוא חסימת הכניסה חזרה של הדופמין כדי להשאיר יותר דופמין במעבר | במפגש בין תא עצב לתא מטרה (מעבר זה נקרא: סינפסה), כדי שהדופמין ימשיך לגרות את העצב הבא.

יש מספר סוגי סטימולנטים (מעוררים).
אמפטמינים וריטאלין על נגזרותיו עושים את השינוי הזה. מעלים את רמת הדופמין בסינפסה.
* סינפסה = אזור מפגש בין תא עצב לתא מטרה. דרכו עוברים אותות מתא לתא.
מתאימים את מינון התרופה על ידי ניסיונות בהתאם להשפעת התרופה על המטופל ובודקים שאין תופעות לוואי.

התרופה משפיעה למספר שעות ומבוגרים צריכים לקחת אותה כמה פעמים ביום למספר שעות.
לכן פתחו את הריטלין SR שהשפעתו על המטופל כשמונה שעות. פועל בטכנולוגיה יחסית ישנה.
פתחו גם טכנולוגיות חדשות כמו תרופת הקונצרטה. זו קפסולה שבתוכה יש כמה מינונים והשחרור מושהה וכך נוצר מינון יציב במהלך היום. עובד יותר שעות עם פחות תופעות לוואי.

תופעות לוואי:
יש תופעות לוואי לכל הממריצים (סטימולנטים) ובכללן לתרופת ריטאלין. בשכיחות:
ירידה בתאבון, הפרעות בשינה (ולכן אסור לקחת בערב), לעיתים יש כאבי ראש, לעיתים כאבי בטן, יש מקרים שמופיעים תיקים בפנים.
* לשים לב למבוגרים בעיקר.
ה- FDA הוציא הודעת אזהרה שריטאלין עלול לגרום למוות. היו כמה מקרים שילדים מתו וההשארה הייתה שלילדים אלו היו מומים לבביים. לכן מומלץ לעשות מדי פעם בדיקת ECG ובדיקת לחץ דם ולהיוועץ בקרדיולוג כדי להימנע ממצבים מסוכנים.

אומרים שריטאלין מעלה לחץ דם, מעלה דופק. ראו שיש עליה קצת בקצב של הלב ולחץ הדם ועם הזמן זה אולי מסתדר.

הריטאלין LA עם שחרור מושהה כדי שהמינון יהיה יחסית יציב עובד בין 8 ל- 10 שעות. היתרון הנוסף של ריטלין מסוג זה הוא שניתן לפתוח את הקפסולה שמי שקשה לו לבלוע.

כל התרופות הללו שייכות לנרקוטיקה. תרופות *נרקוטיות משרד הבריאות לא מאשר מעל mg 60 ליום
נכון להיום (אולי בעתיד יאשר הגדלת מינון).
*תרופה נרקוטית = תרופה שמערפלת את החושים מורידה סף רגישות ומשככת כאבים.

כל הזמן מפתחים ממריצים חדשים כדי לנסות ולמצוא פתרונות לעזרה ולהוריד תופעות לוואי.
לא ניתן להתכחש לעובדה שתעשיית התרופות מנסה להתמודד עם הורדת תופעות הלוואי.
יש תרופות שמייבאים באופן אישי לאלה שיש להם תופעות לוואי חמורות מהריטלין על נגזרותיו או לאלה שהריטלין כלל לא משפיע עליהם (15% מהמטופלים).
תרופות חליפיות אלה עולות מאות שקלים לחודש.

לא חייבים לסכן את הבן או הבת שלך ולשנות את הפעילות הביוכימית במוחם כדי שלמורה יהיה שקט בשיעור.
קיימת פורמולה סינית טבעית ואורגנית לחלוטין המאושרת כתוסף מזון במשרד הבריאות בישראל ומאושרת גם ב- FDA.

לפתרון הטבעי – לחץ כאן

הוספת תגובה


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS