ביום שלישי תאריך 30.9.2014 בשעה 09:15 דברו ברדיו ברשת ב' בתוכנית של קרן נויבך על בעיית חוסר התיאום בין מורים לבין רופאים ומאבחנים מקצועיים המיומנים באבחון הפרעות קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות.
חוסר התיאום מביא בסופו של יום לטיפול לא ראוי בלוקים בתסמונת זו.

עלתה לשידור אישה בשם גלית. אמא לבן עם הפרעת קשב וריכוז עם אימפולסיביות והיפראקטיביות ומצד שני עם יכולות יוצאות מן הכלל.

בכתה ג' נוירולוג ילדים אבחן הפרעת קשב וריכוז לבקשת ההורים.

לצערה של האם, היא מוצאת את עצמה עושה מפגשים אישיים עם המורה המחנכת. והיועצת כדי לבדוק איפה הקשיים שלו והצרכים המיוחדים שהוא צריך כדי לממש את הפוטנציאל.

האמת, הילד יגיע רחוק רק בגלל שיש לו משפחה תומכת שדואגת לתמוך ולקדם את הילד. לחזק את החולשות ולהעצים את עוצמות.
אם המשפחה הייתה מסתמכת רק על מערכת החינוך שלא ערוכה לתמוך במקרים אלה, הילד עלול ליפול בין הכיסאות ואף לנשור מהמסגרת.
אם האם לא הייתה יוזמת  מצידה מפגשים עם המחנכת הילד פשוט היה נאבד בכיתה.
לרוב, ילד עם הפרעת קשב, סביר להניח שגם לאחד מהוריו יש את התסמונת הזו.

כתוצאה מטיפול לקוי במערכות אשר אמורות לדאוג לתלמיד הלוקה בהפרעה זו, הילדים לא ממצים את הפוטנציאל.
נושרים למסגרות לא נכונות ומתפתחים לכיוונים מאוד לא טובים.

דר' מנור מודה על כך שהקשר בין המורים ומתווכי הקשיים שעובדים על הילדים כדי לעבוד על החוזקות ולטפל בחולשות עדין לא
במקום הנכון. התחום הזה לטענתה עדין חדש. הידע וההבנה גדלים עם השנים ועדין הרבה מהנושא הזה לא מובן לחלוטין.
עוד טוענת דר' מנור שהמורים צריכים לעבור הדרכות והשתלמויות עם אנשי מקצוע וזה עדין לא נעשה באופן שותף.
יש הרבה מקום לעבוד עם הנושא הזה.

מורים לוחצים לקחת ריטלין (Ritalin) ואסור למורים בתכלית לדרוש לקחת תרופה. הם לא רופאים ובטח לא מוסמכים לתת מרשם כזה!

מורה צריך לתת שיקוף ופידבק (משוב) להורים שיש קושי עם הילד ושוב לצערנו אין תיאום מערכות בין המורים שעוסקים בעבודה החינוכית.
כך מדגישה דר' מנור ובין יתר אנשי המקצוע. אין מספיק ידע ואין מספיק השתלמויות כדי לתפקד בצורה ראויה ולהעלות את הילד הלוקה על דרך המלך.

האמא גלית ממשיכה ומספרת שהיו הרבה קשיים ותסכול ואיש לא דאג להשלים פערים לבן שלה.
הוציאו את הילד מהכיתה כי הוא הפריע וההורים דאגו להשלמות.
נתנו לאמא תחושה שהם ההורים לא בסדר ולא צוות בית הספר.

עוד מספרת גלית שלמיטב ניסיונה ככל שהילד גדל מינוני הריטלין משתנים וזה אומר כל הזמן למשוך בחוטים ולוודא אם הילד אוכל או לא
אחרת הוא לא יוכל לתפקד.

מה משרד החינוך צריך לעשות עכשיו?

יש ילדים דוחפים לאבחון ובמקרה של גלית המורים דחו אבחון 3 שנים. כך אומרת דר' מנור בהתייחסות ספציפית למקרה של גלית.
דר' מנור מסבירה שהטעויות משני כיוונים. מצד אחד אסור למורים להכריח לתת ריטלין ומצד שני מורה צריך לשלוח את התלמיד
לאיש מקצוע רפואי כי הפרעות קשב וריכוז (ADHD) זה בתחום הרפואה.

מערכת החינוך חייבת לתת לימודים והכשרות לכל המורים כדי לשנות ולתקן את המצב.
אנשי מקצוע מתוך המערכת ומחוצה לה צרכים להתמחות בהתנהגות. לדעת לזהות. לעשות תצפיות בכתה ובהפסקה. להסיק מסקנות
ולעשות עבודה משותפת עם הרופא. לעיתים צריך לשנות לילד מסגרת כדי לקדם אותו.
תצפיתנים כאלה צריכים לעבוד עם המורים ולשתף פעולה עם הרופא.
בהרבה מקרים הטיפול עדין חובבני.

עדין אין אנשי מקצוע כאלה שנקראים "התנהגותנים". אלה אנשי מקצוע ספציפיים אשר צריכים לדעת יותר ולתווך בין מערכת החינוך לבין מערכת הבריאות.

אפשר גם אחרת!

אם עדין לא קראתם את הדו"ח המיוחד שלי נגד ריטלין – לחצו כאן

 אהבת את הפוסט? אשמח לשיתוף בין חבריך שישמחו לקבל את המידע החשוב הזה (-: