כשהילד קם בבוקר להתארגן וללכת לבית הספר הוא לרוב אוכל מזונות ריקים עתירי סוכר כמו קורנפלקס, חטיפים מתוקים ועוגיות מקמח לבן.
כל אלה בעלי אינדקס גליקמי גבוה. כלומר הסוכר מתפרק מהר בדם ורמתו גבוהה למשך זמן קצר יחסית עד כשעתיים, מתחילה אצלו פעילות יתר – סימנים להיפראקטיביות.

במצב זה הילד עלול להפריע בכיתה ומיד לאחר מכן מתחילה נפילה מהירה של הסוכר. הילד מתחיל להיות חסר סבלנות. מתחיל להרגיש רעב מכיוון ששינוי קיצוני ברמת הסוכר משפיע על מנגנון "הרעב והשובע". במקרים רבים תחושת הרעב מלווה בהתרגזויות. ניכרים על הילד סימני עייפות. במקרים קיצוניים הילד עלול להיות גם תוקפן.

בארוחת 10 הילד בדרך כלל אוכל מה שמכניסים לו לתיק, פרוסה של לחם לבן עם ממרח שוקולד. שוב פעם פחמימות ריקות וסוכרים! שוב יש עליה חדה בסוכר ונפילה מיידית!
כך הילד נע כמו "מטוטלת" בין מצב היפראקטיבי למצב של חוסר עניין ועייפות.

אומנם המורה מבחינה בהפרעה של הילד שנראית כמו בעיה בקשב וריכוז והתנהגות היפראקטיבית. היא עלולה להפנות את ההורים לגורמים מוסמכים כדי לאבחן ולטפל בילד.
אבל למעשה היא לא יורדת לעומק הבעיה ולא חושבת כלל שהגורם עלול לנבוע אך ורק מהמזון שאוכל הילד.

לכן מאוד חשוב לתת לילד בבוקר וכן לשלוח אותו לבית הספר עם מזונות מלאים עתירי סיבים תזונתיים כמו לחם שיפון, לחם מחיטה מלאה, אורז מלא, עדשים, אפונה וכן את הסנדביץ לבית הספר חובה להחליף מלחם לבן ללחם שיפון או לחם מחיטה מלאה עם גבינה, טחינה אורגנית או אבוקדו בתוספת ירקות.

העיקרון הוא לשמור על "אינדקס גליקמי" בינוני ויציב למשך כל היום. ללא קפיצה דרסטית וירידה של סוכר בדם. בכך ניתן לעזור לילד לשמור על ערנות, ריכוז והקשבה לאורך כל היום.
מטפל מנוסה מתשאל את ההורים ואת הילד. מברר בדיוק מה הילד אוכל במהלך היום, משנה ומתאים לו את המזון בהתאם.

בואו תשמעו עוד דעה שאפשר גם אחרת ללא סיכונים מיותרים – לחצו כאן

אהבת את הפוסט? אשמח לשיתוף בין חבריך שישמחו לקבל את המידע החשוב הזה (-: